קינצוגי : על שברים, סדקים ותיקון

תקציר:
כשגיליתי שהבת, שלי בוגרת אחד הסמינרים הכי נחשבים בעיר, עוזבת את הדרך ומתגייסת לצבא, הכל התנפץ בי, נשבר. "לא יכול להיות!" זה כל מה שהצלחתי לומר לעצמי. עם הזמן הבכי הפך לתפילות ולמילים, קיבלתי אומץ לאסוף את השברים ולהתבונן בהם, לנסות להבין טוב יותר וללמוד מהי אמהות מזווית חדשה – לא זו שחלמתי עליה או קראתי עליה בספרים, אלא זו שנחצבת במעמקי הגלות – אמהות של מסירות נפש על מנת לראות את הטוב ולהאמין, גם כשהכל חשוך וקר ומנותק. במשך שנה עגולה של כתיבה רצופה (כמעט) כל שבוע, גיליתי את מה שהכרתי מאוחר יותר בשם “אומנות הקינצוגי”. קינצוגי היא אומנות יפנית האומרת שכאשר כלי נשבר ניתן להפוך אותו לכלי יפה יותר משהיה על ידי הדבקתו והדגשת הסדקים שנוצרו בו - בזהב. למדתי שכאשר כלים נשברים, זה הולם וכואב, אבל זו גם הזדמנות להרכיב ולהלחים את החלקים מחדש, לכדי יצירה חדשה ואחרת, מולחמת לכלי חזק יותר, יפה יותר, מכיל יותר. הלחמה בזהב של אהבה, הכלה, אמונה ותפילה. כי לפעמים דווקא השבר מוליד ומאפשר תיקון. זו אומנות חדשה, קינצוגי של הנשמה. מזמינה אתכם להצטרף אלי, ליומן מסע בין תובנות אודות מערכת יחסים בין הורים לנוער מתמודד. (היומן המופיע בספר יצא לאור בעבר תחת השם "סדקים של זהב") -- מהכריכה האחורית

עותקים