שרדתי כדי לספר : חיים וזיכרון בצל השואה : סיפורם של שמואל סוכה ובני משפחתו, והשתקפותו בראי החברה הישראלית

תקציר:
“הגרמנים וההונגרים הגיעו דרך המעברים בעצי היער, התחילו לירות מכל הצדדים והרגו יהודים. אני ראיתי שזה הסוף שלי אם אני אמשיך לרוץ, ולכן נפלתי לתוך השלג והתחזיתי למת. הגרמנים באו עם כלבים גדולים שהלכו לפי הריח. גרמני אחד הלך עם כלב, והכלב תפס אותי בישבן והתחיל לסחוב אותי מהמכנסיים… הכלב הרגיש שאני חי, וגם הגרמני שם לב שאני חי, אבל הוא לא ירה בי, אני לא יודע למה… אולי לא התחשק לו לראות דם… הוא לקח את הכלב והסתלק. זו הייתה רק אחת מהפעמים שניצלתי ממוות בטוח. משורר פולני אמר פעם: “נשארת בחיים? אין לך זמן לחיות, עליך להעיד!” אני פירשתי זאת כציווי פנימי, וזה מה שאני עושה, אני מעיד. האתגר של ניצול השואה הוא כיצד לספר מה שקרה לו באופן שאנשים יבינו. יותר משהם רוצים לשמוע, הוא רוצה לספר, כי כשהוא מספר הוא מרגיש חי יותר. שרדתי כדי לספר, זהו הייעוד שלי”. שמואל סוכה הספר ‘שרדתי כדי לספר’ מביא את סיפורו המרתק של שורד השואה שמואל סוכה מילדותו, הישרדותו כילד ביערות פולין, נקמתו ברוצחי משפחתו, נדודיו באירופה ההרוסה, עלייתו לישראל, השתתפותו במלחמת השחרור, המשפחה שהקים, עבודתו, יצירתו הספרותית, יחסו לגרמניה של היום, עמדתו כלפי הדילמות המוסריות של השואה, הדרך לזכור וללמד על השואה ועוד. בהמשך לסיפורו האישי של שמואל מובא הנרטיב המשפחתי דרך הסיפורים המרגשים של בני משפחתו, ומכאן אנו מתחברים בדרך מיוחדת לזיכרון השואה הקולקטיבי של עם ישראל כולו. הספר נוגע בשלושה מרכיבים אלה – האישי, המשפחתי והחברתי – ומחבר ביניהם ובכך ייחודו. -- מאתר ההוצאה.

עותקים