היא ואני

תקציר:
"את שקטה מאוד," מלמל ורפרף בין תלתליי, מעביר צמרמורות אל שורשי שׂערי ומשם לאורך גווי. מעגלי אדוות עדינות התרחבו והקיפו אותי בהילה חושנית. בחיוך ובאצבע על שפתיי רמזתי לו שיחשה, ובעיניים עצומות המשכתי להתמכר למגע ידו הימנית ולמחשבות על מה ועל איך אנו עתידים לבלות בשעות הבאות. רציתי לחוות במלואה וללא הפרעה את עליית המתח הנעימה והמרגשת לפני שעושים אהבה. אני זוכרת היטב את מגע שפתיו, את כפות ידיו הפורטות ומנגנות על עורי, את מראה גופו הנחשק ואת המבט המחשמל והמעורפל משהו בעיניו. גופי נמתח כקפיץ, רועד ועורג. "את מרגישה את זה, נכון?" שאל. הנהנתי באלם לבל תישבר הדממה המקדימה, ומבטו חזר להתמקד בכביש הפתלתל לעבר מחוז חפצנו. מדי פעם בפעם, כמו לא מאמינה שהוא אכן אִתי, הצצתי בו מבעד לסדקים צרים בין ריסיי, מתמקדת בצדודיתו המושכת, מנסה להבין ולפרש את הסיבה הגורמת לי הנאה מכל תו ותו בקלסתר פניו. לא מושלם או יפהפה, אך גברי וחושני; מבטו הרך מצועף משהו, שפתיו מלאות, החיוך הקטן והצנוע כמעט ולא חשף שיניים, ואפו הישר — כמו שרטט קווים מקבילים לאופיו ולדרכו. נוכחותו העצימה ביתר שאת את געגועי החסר שניסיתי לדחוק לאחרונה בכל הכוח. הערגה והכיסופים שבו והלמו בי. עברתי נדנדה רגשית, והנה אני מובלת באין אונים. ממש כמו בובה על חוט.

עותקים