ירושלים של עולי תימן : חיי חברה ודת

תקציר:
עם כיבוש תימן על ידי הטורקים בשנת 1872 נכללו תימן וארץ ישראל במסגרת מדינית אחת של האימפריה העות'מנית. המעבר לארץ ישראל היה חופשי וללא הגבלות. זיקתם של יהודי תימן לארץ ישראל, אשר באה לידי ביטוי בתפילה ובפיוט, לצד התגברות שנאת המוסלמים בתימן ליהודים בשל ההגנה היחסית אשר לה זכו מהממשל העות'מני, הביאו לאכזבה משוויון הזכויות אשר להם ציפו, כל זאת בהשוואה לקהילות יהודים אחרות שהיו נתינים ברחבי האימפריה העות'מנית. ספרו של דרור חוברה בוחן את מצבם החברתי, הדתי והכלכלי של עולי תימן בירושלים בין השנים 1948-1881. יש בו תיאור הגורמים המייחדים את המשתכנים התימנים משאר האוכלוסייה בירושלים, כמו גם הרקע והמגמות שהובילו אותם להתיישבות בשכונות שמחוץ לחומה. הספר מספק תיאור של חיי החברה והדת בשכונות השונות של ירושלים, אשר כוללים עניינים שבין אדם לחברו לצד אירועים חברתיים ייחודיים. הספר מציג תמונה מקיפה ורחבה של מכלול האתגרים שעמם התמודדו החברים בקהילת עולי תימן בשכונות ירושלים. דרור חוברה מצליח להעביר את תחושת החיים המקיפה של חיי קהילה יהודית, ייחודית, דתית – קהילת עולי תימן בשכונות ירושלים. הספר מספק תמונת חיים מקיפה של חיי קהילה שעמודי התווך שלה שזורים בתהליכי התהוות של מוסדות קהילתיים בעלי אופי יהודי. ספרו של חוברה הוא מחקר היסטורי מקורי, הוא מבוסס על מחקרים שפורסמו ועל ארכיונים מרכזיים ופרטיים במטרה לחשוף את קורות העולים בירושלים והשתלבותם בחיי המעשה.

עותקים