תחום המושב

תקציר:
“השמיים הם חוף הים של תחום המושב”, כותב דורון כהן בשיר “בית ופזמון”, אבל מהו “תחום המושב”? לכאורה אזור קונקרטי מאוד: שכונת שפירא בדרום תל אביב שבה גדל המשורר. אבל למעשה “תחום המושב” הוא הרבה יותר: זוהי קודם כל טריטוריה נפשית ופואטית – מחוז הזיכרון, מחוז הילדות, מחוז האושר והמצוקה. המקום שאליו נידון האדם לחזור שוב ושוב עד יומו האחרון, כמו אודיסאוס לאיתקה. וזהו בדיוק ייחודה של שירת דורון כהן: בשירים פשוטים לכאורה, אך בעצם מורכבים ומדויקים מאוד, היא מספרת את סיפורה של תקופה ואת סיפורו של אדם, מי שהעז לחצות את “קו המשווה” הבלתי-עביר שהפריד בתודעתו בין “החצי הדרומי” ו”החצי הצפוני” של כדור הארץ, שביניהם הוא נע הלוך ושוב מאז נעוריו. דורון כהן, עיתונאי המכהן כיום כעורך הראשי של “מעריב”, מתגלה בספרו הראשון כמשורר-מסַפר נדיר ורב כישרון. מפתה לקטלג את “תחום המושב” כשירה חברתית ואף כשירת מחאה, אך שתי ההגדרות הללו עלולות להמעיט בערכה: זוהי שירה סיפורית של כותב בעל חוש ריח וראייה יוצאי דופן בדיוקם, ויכולת לברוא במילים לא רבות הוויה שלמה, לעצב מחדש את ילדותו ואת נעוריו, ולהפוך אותם, ביד בטוחה של משורר, ליצירה אמיצה ומהדהדת. (דורי מנור).

עותקים